יום הזיכרון הבין לאומי ה-12 לשואה
27 לינואר 2018
י"א שבט תשע"ח
דיוויד אירווינג, מגדולי מכחישי השואה, טען כי בין הריסות תאי הגזים של אושוויץ לא נמצאו חורים על הגג, ולכן כל הטענה של השמדת יהודים על ידי גז היא מופרכת. וכך, בסרטו של מיק ג'קסון, "הכחשה" – דרמה היסטורית, המבוסס על סיפור אמתי, נכנסת ההגנה למשבר קשה כאשר היא חוקרת את אירווינג, שסיסמתו – "אין חורים אין שואה" – מקבלת הד ציבורי, והופכת להוכחה נחרצת לכך ששואת העם היהודי היא המצאה זדונית של היהודים.
כל המקשיב בימים אלה לשיח בישראל שלנו, נדהם לגלות עד כמה השקר הזוועתי של אירווינג קנה לו שביתה במוחותיהם המעוותים של חלק ממעצבי דעת הקהל בישראל, ועד כמה הזילות וההכחשה של השואה הפכו להיות מטבע עובר לסוחר, בסחר הזדוני שעושים אנשים אלה בשואה ובזכרה. לו יצויר שהייתה בכלל קיימת אפשרות, ולו תיאורטית, שילדה יהודית תיגש לקלגס נאצי, קצין אס.אס, תסטור לו על פניו ולא תירצח במקום; לו היה ה"דר שטרימר" מפרסם כתבת צבע, שבה היה מספר על אזרחי גרמניה הנותנים מחבוא ליהודים לאחר "ליל הבדולח" בעליית הגג שבביתם, אפשר היה לנסות ולהבין את מכחישי השואה מקרב בני עמנו.
אבל היות שאין בדל של דמיון, כנראה שאת התשובה יש לחפש בשלוש אפשרויות אחרות.
האפשרות הראשונה קשורה בצורך האובססיבי לשמוט את השטיח מתחת לזכות הקיום של יהודים בישראל, ואולי גם בכל מקום אחר בעולם. עבור הלך מחשבה זה, ההשוואה למפלצת הנאצית היא צעד מתוחכם, שכל מטרתו היא לערער את זכות הקיום של עם ישראל באמצעות השוואות חוזרות ונשנות למשטר הזוועה הנאצית – כי הרי אם ישראל היא נאצית, והיהודים בה הם נאצים, יש להיפטר מהם, ויפה שעה אחת קודם.
האפשרות השנייה באה מעולם הנפש, והיא קשורה בשנאה פתולוגית של יהודים לבני עמם ולכל מה שבני עמם עושים. עד כדי כך הם שונאים את בני ובנות עמם, עד שהם רואים בהם את הגרועים שבאויבי האנושות.
קיימת גם אפשרות שלישית, והיא שאנשים אלה כל כך שונאים את עצמם ובשרם, וזאת בשל העובדה שהם בעצמם גזענים ושונאי זרים, ושהדרך היחידה שהם מוצאים ליצור שקט נפשי עבור נפשם המסוכסכת והמיוסרת עוברת בהפיכת ישראל לשעיר לעזאזל.
ישראל איננה חפה מטעויות וממשגים, גם ובעיקר בטיפול בסוגיית המסתננים, שחלק קטן מהם נמלט מרצח עם וזכאי למקלט בישראל. כך גם בנושא השליטה על עם אחר. אבל בין זה ובין ההשוואות למשטר המפלצת הנאצית עומדים רק שלושת הדברים שמניתי לעיל: רצון להחרבת ישראל, שנאה פתולוגית לעמך ושנאה עצמית חולנית.
פסח האוספטר – רכז
תנועת דרור ישראל
"מה יותר גדול מבית גדול? ספר קטן" 