אל מצפון העולם?

21 נובמבר, 2014
כ"ח חשון, תשע"ה

הגָשׁוֹשׁית "פִילַאי" נחתה על פני כוכב השביט "p67 צ'ורמויוב-גרסימנקו" לאחר מסע של עשר שנים ושל כחצי מיליארד קילומטרים, כך זעקו כותרות העיתונים בשבוע שעבר. "הישג לאנושות", "היסטוריה בהתהוותה", חזרו ושנו כלי התקשורת השונים. אכן היסטוריה: לראשונה הצליח האדם להעמיק יותר מאי פעם לתוך העולם הבלתי מפוענח של היקום, גם אם מדובר רק במערכת השמש שלנו, שהיא שכונה נידחת בשביל החלב שהוא הכרך הקרוב אלינו ביותר ביקום. ולמרות זאת אין כל ספק בכך שבני מיננו הרקיעו אל-על. אך כאן, בבניין המגורים המשותף שלנו על פני כדור הארץ הכחלחל והתמים למראה מהחלל החיצון, המצב שונה לחלוטין.
שין אין גון נולד במחנה "14" בצפון קוריאה. הוא נולד כדי למות ברעב, בעבודות פרך, בהתעללות או בהוצאה להורג. בספרו "הבריחה ממחנה 14" מתאר שין כיצד הלשין על אמו שהוצאה להורג בעקבות כך, וכיצד לא חש כל רגשות אשם היות שמערכת הרגשות שלו תועלה מאז ילדותו לא לחוש כל קרבה למשפחתו. הוא טען, כי המושגים משפחה וקרבה לא התרגמו אצלו לרגשות כלשהם. כמי שנולד במחנה הריכוז "14", החיווט המוחי שלו לא הכיל כל יכולת להרגיש קרבה אלא רק מאבק יומיומי להישרדות עד כדי הסגרת בני משפחתו כדי לזכות בעוד פרוסת לחם.
עושה רושם כי המפלצת הנאצית אכן יכולה להתקנא ב"הישגים" של המשטר הצפון קוריאני. מניפולציה כה מרחיקת לכת במוח האדם הוא בהחלט "הישג" מעורר פלצות.
לצד "הצלחה" נוראה זו אנו שבים ושומעים לאחרונה על התפרצות "הקדחת הדימומית", המכונה בפי כלי התקשורת "אבולה". מאז 1976 ועד 2013 דווח על כ-2,387 בני אדם שנדבקו באבולה. בשנת 2014, השנה שבה הגיעה "פילאי" לשביט, אובחנו 14,098 אנשים כנגועים במחלה, ומתוכם נפטרו כ-5,160 בני-אדם. על פי דו"ח של ארגון הבריאות העולמי מה-2/11/2014 כ-50% מהנדבקים ימותו. משך הדגירה של המחלה נע בין יומיים ל-21 יום. אדם ייחשב כמדבק רק מהמועד שבו מתפרצת המחלה ועד שבעה שבועות לאחר החלמה. משך הזמן הממוצע מהופעת סימפטומים ראשונים ועד תמותה הוא כשמונה ימים, אך יכול לארוך במקרים מסוימים זמן רב יותר.
מה המכנה המשותף לכל אלה, ישאל הקורא, תתמה השואלת? האדם! היצור האנושי המסוגל להרקיע לעולמות עלומים הוא זה הפוגע עד כדי רצח בבני מינו שלו. הוא זה שבשל אינטרסים כלכליים, מדיניים ואחרים משאיר את תושבי צפון קוריאה לכרוע תחת העול של משטר שנראה כי הוא האכזרי ביותר מאז גרמניה הנאצית. הוא זה העושק את יבשת אפריקה ומביאהּ לידי משבר של התפרצות מחלות קטלניות המאיימות על מיליונים. אותו אדם עצמו ניעור רק כאשר החלק הלבן והעשיר של כדור הארץ עומד בפני סכנה קיומית עם התפשטות המחלות האלה.
בניין המגורים המשותף שלנו, כדור הארץ, הוא מקום נידח למדי בגלקסיית שביל החלב, ובטח ביקום כולו. בקומות התחתונות של הבניין שלנו אין חסמים בפני נגיפים המכים בדיירים. גם דיירי הקומות העליונות, יש לדעת, יסבלו בסופו של דבר מהחולדות ומהשרצים השוכנים דרך קבע למטה, אותם שרצים שאמורים לאפשר לאלה החיים למעלה רמת חיים גבוהה יותר. ניסיון בריחה מהשיכון המשותף לעבר בניין אחר במערכת השמש לא יעלה יפה, זאת בשל העובדה שהגשושית "פילאי" עומדת ללא תנועה, כך דווח, בשל איבוד אנרגיית הסוללות הצבורה אצלה. האנרגיה תיטען שוב, כנראה, רק באוגוסט 2015 כאשר הגשושית תואר באור היקרות של השמש, אז אולי יש למה לחכות…
אך לצד כל אלה נשאלת השאלה: למה? למה האדם היכול להגיע לכוכב שביט, אותו אדם ממש גורם נזק בלתי הפיך לבני מינו? מדוע אותו אדם הממציא את האנטיביוטיקה ומציל בכך מיליונים, יכול באותה אבחה לרצוח מיליונים ולהפוך את חייהם של אחרים לגיהינום עלי אדמות? בכינוס העולמי של בית"ר בשנת 1938, תרצ"ט, בווארשה אמר מנחם בגין: "אנו חייבים להסיק מסקנות: מצפון העולם חדל להגיב… חלו שינויים היסטוריים ובית"ר שואלת לפיכך, האם אפשר לקוות כי בלחץ מוסרי נשיג מטרתנו?" על דבריו אלה של מנחם בגין הגיב מייסד התנועה הרביזיוניסטית ובית"ר, זאב ז'בוטינסקי באומרו: "אם אתה, אדון בגין, אינך מאמין שיש עוד מצפון בעולם, אין לך ברירה אלא ללכת לנהר הוויסלה העמוק" כשנה לאחר מכן פרצה מלחמת העולם השנייה והגרמנים רצחו שליש מבני עמנו. האמנם חדל מצפון העולם להגיב? האמנם כל אלה הסבורים כי כך הוא הדבר צריכים להתאבד כהצעתו של זאב ז'בוטינסקי ?
ככל שהזמן עובר מגלה האדם כי התגשמה נבואתו של ניטשה על כי מותו של האלוהים יהרוג את הכוח היחיד שהאדם חושש ממנו, ואז הכול יוּתָר, נבואה שדוסטויבסקי היטיב להעמיקה בסיפוריו השונים. ובכן, האדם שליט בעולמו ואף מרחיק למחוזות רחוקים. אך אל הקרוב אליו, אל מצפונו, אל מחוז בחירתו, איננו מגיע. ברור לכול כי ככל שירחק האדם מבחירה בטוב וככל שילך בניגוד לצו מצפונו, סיכוייו לשרוד על פני הכדור הכחלחל שלנו יתמעטו. עתה נותר לראות אם בעלי המצפון יביסו את אלה שלא רק שאין אלוהים בלבם, אלא אף מצפונם נשחק עד דק. ניצחונם של הראשונים הוא הוא הערובה היחידה לקיומנו כאן.

פסח

[1] אל מצפון העולם

דברים מאירוע קואליציית 'זוכרים את הרצח – נאבקים על הדמוקרטיה' בבית הנשיא

3 נובמבר, 2014

י' חשוון, תשע"ה

כבוד נשיא המדינה,

מזכ"ל מועצת תנועות הנוער – נפתלי דרעי,

חבריי וחברותיי מתנועות הנוער הציונית חלוציות,

ארבע מרידות ורציחה אחת הביאו לחורבן עצמאותנו. בראשן המרד הגדול, שבמהלכו נכבשה ירושלים, ומלחמת אחים אכזרית שטפה את רחובותיה בדם והפכה את ציון לאלמנה שאין לה מנחם, כי כל רֵעֵיָה בגדו בה והיו לה לאויבים. בואך מרד התפוצות וקיטוס, שסופם חורבנן ושריפתן של קהילות מפוארות מארם נהריים, לוב ועד הגליל. וכלה במרד בר כוכבא, אשר בו קיפחו חייהם כשש מאות אלף מבני עמנו, מאות ישובים לשדה נחרשו ועשרות אלפי יהודים נמכרו לעבדות.

שתי סיבות עיקריות ויסודיות לחורבננו, הראשונה: "כֹּה-אָמַר ה', אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: אָנֹכִי, כָּרַתִּי בְרִית אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם, בְּיוֹם הוֹצִאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים לֵאמֹר. מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תְּשַׁלְּחוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו הָעִבְרִי … אַתֶּם לֹא-שְׁמַעְתֶּם אֵלַי, לִקְרֹא דְרוֹר אִישׁ לְאָחִיו וְאִישׁ לְרֵעֵהוּ; הִנְנִי קֹרֵא לָכֶם דְּרוֹר נְאֻם-ה', אֶל-הַחֶרֶב אֶל-הַדֶּבֶר וְאֶל-הָרָעָב…"(ירמיהו ל"ד, י"ג-י"ז) השפלת, רמיסת ודריסת החלש, הדך והעני, זהו החטא הנתעב הקורא דרור אל החרב, הדבר והרעב.

הסיבה השנייה כדברי המן בן המדתא "עם אחד מפוזר ומפורד" לקבוצות קבוצות, כתות כתות, עדות עדות, מעמדות מעמדות, מחנות מחנות, אמונות אמונות שנאות וקנאות, אין סמלי לקריסת "יחד שבטי ישראל" מפגישת אחיה השילוני וירובעם בן נבט, מלך ישראל לעתיד, בשדה הקרוב לכאן אדוני, לבית נשיאי ישראל דהיום: "וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא, וְיָרָבְעָם יָצָא מִירוּשָׁלִָם; וַיִּמְצָא אֹתוֹ אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי … בַּשָּׂדֶה וַיִּתְפֹּשׂ אֲחִיָּה, בַּשַּׂלְמָה הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר עָלָיו; וַיִּקְרָעֶהָ–שְׁנֵים עָשָׂר, קְרָעִים … כִּי כֹה אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הִנְנִי קֹרֵעַ אֶת-הַמַּמְלָכָה מִיַּד שְׁלֹמֹה, וְנָתַתִּי לְךָ, אֵת עֲשָׂרָה הַשְּׁבָטִים" (מלכים א' יא, כ"ט-ל"א). התפרקות ליבת כוח המשיכה והמכנה המשותף, ריב, מחלוקת ומדון, פרושים וצדוקים, תאווה ובצע, קמצא ובר קמצא, הם הם הסימנים הרעים, המציפים את חיינו גם היום ומבשרים להוותנו את תחילת סופנו.

בתחילת דברי ציינתי כי ארבע מרידות ורציחה אחת הביאו עלינו את אסון גלותנו. היה זה ישמעאל בן נתניה אשר שלח יד בנפשו של גדליהו בן אחיקם והניח את "האבן הראשה" ללגיטימציה לרצח שר וגדול בישראל, לאובדן עצמאותנו ולגלותנו, שתמה רק עם לידתה של התנועה הציונית, שמרדה מרד מר באהבה, בסגידה ובתשוקה לגולה – כאיש אל רעייתו ערגה האומה לגלותה, ככתוב בבבלי: "לא עלה עזרא מבבל עד שעשאה כסולת נקיה ועלה" כל הפסולת לארץ ישראל והסולת לגולה. ובכל זאת, ולמרות כל אסונותינו, להוותנו, ברלין, שוב על ראש שמחתינו. אין עתה, אדוני הנשיא, כוח צבאי היכול לנו, אך בעולם הרוח אין מגופות ליין משומר. לכן כה נוראה אזהרתו של המשורר המתגשמת לנגד עינינו: "לא אטול כוחו, רק זאת אעשה: אכהה מוחו ושכח שאיתו הצדק".

בשל כל אלה החלטנו בשנת 2012, תשע"ג, להקים את קואליציית "זוכרים את הרצח – נאבקים על הדמוקרטיה". עשרות גופים, רבנים ואישי ציבור הצטרפו לאמנת הקואליציה ובראשם תנועות הנוער הציוניות חלוציות, כי שירת הנוער, בראה תמיד, בהתמכרות, ללא סייג ובכל התנאים מציאות חדשה בארץ הזו. הפלא הישראלי נישא תמיד על ידי חוד החנית של תנועות הנוער שישב את הארץ, עמקיה והרריה אך עתה לנוכח הרעה אנו נדרשים לתקווה חדשה להגשמת החלום הישראלי לחברה טובה.

אדוני נשיא המדינה, בדברי ימי הציונות כרתנו ביננו שתי בריתות, הראשונה בקונגרס באזל, השנייה בטקס הכרזת עצמאותנו. באנו לכאן היום, לבית נשיאי ישראל לקבוע ביננו אמנה, ברית והסכמה המיוסדות על שני עיקרים: " 'אם הלכה כמותי' (פסק רבי אליעזר) 'חרוב זה יוכיח', נעקר חרוב ממקומו מאה אמה, עמד רבי יהושע בן חנניה על רגליו ואמר: 'לא בשמים היא… 'אחרי רבים להטות' " (בבלי, מסכת בבא מציעא נ"ט) וכך נקבע לדורות, כי ריבוי הדעות והמחלוקות בנינו, יוכרעו תמיד בדרך הדמוקרטיה, ועיקר שני "וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה, בָּרָא אֹתָם." (בראשית א' כ"ו-כ"ז) "הלא אב אחד לכולנו הלא אל אחד בראנו" (מלאכי ב'), חצב המקרא במסמרות, ושנה וקבע רבי עקיבא הלכה לדורות: "חביב אדם שנברא בצלם" כל אדם, ללא הבדל דת, גזע, מין או נטיה מינית, או כדבר אמנת מועדון הכדורגל בית"ר-נורדיה בה נכתב: "לממש את ערכיה המקוריים של תנועת בית"ר… (משמעו) האמונה בשוויון בין כל בני האדם ללא הבדלי דת גזע ומין ובהיותו של 'כל יחיד מלך' כדברי מייסד התנועה, זאב ז'בוטינסקי". וכן, כדבריך, כבוד נשיא המדינה: "כל האומר מוות לערבים רק בגלל שהם ערבים הוא כמו מי שאומר מוות ליהודים רק בגלל שהם יהודים… אני לא לבד… כל מי שיושב כאן לימיני או לשמאלי משמש מטרה לחיצי הרעל הארסיים".

אכן אינך לבד אדוני הנשיא. "לא באתם אז אבל באתם עכשיו", אמרה לאה רבין לאחר רצח ראש הממשלה ושר הביטחון בידי פושע ובן עוולה יהודי. לכן אדוני, באנו לכאן היום הזה להתייצב לצידך, בכדי לקרוע לגזרים את הייאוש ולקרוא דרור לתקווה, לאמונה, לגרעיני האור והחיים המצויים בעיני בני הנעורים, המאמינים באמונה שלמה כי אפשר גם אחרת, אמונה המדרבנת אותם באופן נועז, הנוטעת בקרבם כוח, תקומה, געגוע, כמיהה וכיסופים ליעודנו העתיק, לרוח ישראל, התובעת אותנו לתקן את חלקנו בעולם – את עולם האדם!

לו יהי.

פסח