המגניטודה של המשבר הכלכלי

18 ינואר, 2015
כ"ז טבת, תשע"ה

בשבוע שעבר חוותה ישראל "סופה". כלי התקשורת לא חדלו מלהתריע ולדווח על מזג האוויר, ובאחד הדיווחים נראתה אישה שהרוח נשאה אותה והפילה אותה אפיים ארצה. המראה הזה בוודאי גרם לכמה מאתנו לחשוב על אוזלת ידינו מול איתני הטבע, כאשר הם מתאנים לנו.
מגניטודה היא מושג מדעי המורה על כמה קני מידה לתופעות טבע שונות, כדוגמת עולם המשקלות הנשקל בקילוגרמים. לדוגמה, קנה מידה זה (המגניטודה) משמש למדידת שטף הקרינה האלקטרומגנטית של כוכבים, והוא גם מודד את כמות האנרגיה המשתחררת במוקדים של רעידות אדמה. אם ננסה להתאים קנה מידה זה לעולמנו האנושי, נשאל בוודאי מהו הגודל היחסי של אירועים בהיסטוריה האנושית. לדוגמה, מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה, רעב או נחיתת האדם על הירח. קרי, בכמה קילוגרמים נמדוד את מלחמת העולם הראשונה?
אלא שקנה מידה הוא רק אחד הכלים המשמשים אותנו להכרת הטבע באמצעות מוחנו האנושי. כלי נוסף העומד לרשותנו הוא הסיבה והמסובב. לכל תופעת טבע, מן הסתם, יש סיבה ומסובב. רתיחת מים מתרחשת במאה מעלות צלזיוס ובלחץ של אחד אטמוספירה. הסיבה, הגורם, העילה הוא החום והאטמוספירה, קרי המסובב, התוצאה היא רתיחת המים. כך גם הימים על פני כדור הארץ אינם נשפכים ממנו, בשל כוח הכבידה המושך אותם, וכדור הארץ עצמו אינו נופל, דוגמת אותה אישה (שעפה ברוח), אל תהום הנשייה, בשל העובדה המדעית, הלוא היא הסיבה למסובב זה, שכוח המשיכה של מערכת השמש אוחז בו, על מסלולו האליפטי.
ומהם הסיבות והמסובבים למשברים בעולמנו האנושי? יש כאלה שיציינו, ובצדק רב, תרבויות שונות, דתות, ערכים שאינם דומים ועוד. האם אלה הסיבות היחידות והבלעדיות למלחמות העולם? לרעב? לעבדות ולרציחות העמים? ודאי שלא, ועד כמה שחשיבותן של סיבות אלה אינה ניתנת לכימות ולשיעור, אין הן שולטות שליטה מוחלטת בתוצאה. יש סיבה נוספת שכל ילד יודע לשנן כמעט כתוכי, הלוא היא הסיבה הכלכלית, שבתורה שלה מן הסתם היא המסובב לסיבות ערכיות כאלה ואחרות.
עכשיו כשיש בידינו ארגז כלים מכובד, אך לא מלא, נשאל את עצמנו מה קנה המידה (המגניטודה) של המשבר הכלכלי האחרון שפרץ לעולמנו ב-2008, ומהם הסיבות והמסובבים לו? הפורענויות ההולכות וכובשות את עולמנו, המצב ברוסיה-אוקראינה, סוריה, עיראק, התפוררות הסכם סייקס-פיקו, שפיכות הדמים הנוראה המשרטטת מחדש את גבולות המזרח התיכון, נפילתה של יוון, השתלטותה של גרמניה על הכלכלה האירופית, וזו הסינית על העולמית ועוד ועוד, הן לא יותר מתופעות לוואי, או שמא נאמר קני מידה למשבר הכלכלי. על סיבותיו יצרו עשרות סרטים ונכתבו אלפי מחקרים. המשותף לכל אלה הוא כנראה ההבנה שעל הכלכלה העולמית עובר שינוי של מבני הכוח שהיו נהוגים בו מאות בשנים. כולו מעשה ידי אדם.
אך האדם אינו שולט בכל תופעות הלוואי של מעשיו. המערכת הכלכלית-קפיטליסטית, כפי שהכרנו אותה וכפי שנוצרה בכ-400 שנות קפיטליזם, נמצאת במאבק איתנים בין כוחות שונים – קרנות הגידור מול הכלכלות הלאומיות, המבנים הבין-לאומיים שנבנו לאחר מלחמת העולם השנייה, קרן המטבע, הבנק העולמי מול הכלכלות המתעוררות, כגון ברזיל ועוד – שכל אחד מהם מבקש את נתחו. התוצאה היא סבל, רעב, מוות וייסורים עבור מאות מיליונים על פני הגלובוס. גם באי הקטן והסוער שלנו, ישראל, ניכרים פני הרעה. האם השלב הזה בקפיטליזם ישטוף אתו, חלילה, את העצמאות השלישית שלנו? איני יודע ואיני רוצה להתנבא, אך דבר אחד אני כן יודע: ככל שמקבלי ההחלטות בישראל יהיו קשורים יותר ויותר לכוחות העולמיים, הם יהיו פחות לצדה של ישראל, הרעה תלך ותנגוס ותאכל בנו עד כלותנו.
הנה לכם לדוגמה "כלל מגבלת ההוצאה" הידוע לשמצה. מי שאינו מבין שכלל זה דומה בפורענותו לרוח שהפילה את האישה ארצה, לרעידת אדמה המוחקת ערים, לסערה אלקטרומגנטית היכולה לכלות את החיים על פני כדור הארץ – כל מי שאינו מכיר בכך, או שאינו חושש להיפגע מכך משום שהפרוטה מצויה בכיסו, או שהוא אכזר מספיק כדי שלא לשעות לקול שוועתם של קורבנות הכלל הזה בישראל. כך, יכול כלל זה, שכולו מעשה ידי אדם, להמשיך ולהפיל קורבנות משך עשור לקיומו, ואיש אינו פוצה פה ומצפצף, משל היה אוויר, משל היה שקוף.
תשאל כל אחת עכשיו את עצמה, מה הסיבה לשתיקתה ומה המסובב, וכמה משפיעה עליה מגניטודת עוניים וסבלם של מאות אלפים בישראל, הנרמסים תחת מגפי הכלל הזה. אולי כאן התשובה לשתיקה הרועמת, של אלה אשר אינם נאבקים בכלל מגבלת ההוצאה

פסח

לקריאה נוספת ניתן להיכנס למאמרו של פול קרוגמן "מה אפשר ללמוד מהטלטלה השווייצית ?" באתר  The Marker